פרשת המן
אודות הפרשה
ניסי ירידת המן
בעת ירידת המן במדבר, התרחשו מספר ניסים מופלאים:
- כמות קבועה: כל אדם אסף בדיוק עומר אחד לנפשו (עשירית האיפה, בין 1.5 ל-3 ק"ג).
- נס השבת: ביום שישי ירדה כמות כפולה, אך בשבת לא ירד כלל מן.
- הוראת האיסוף: בני ישראל נצטוו שלא לשמור מן מיום אחד למשנהו, מלבד מיום שישי לשבת. כל מן שנשמר ביום חול נרקב.
יש הנוהגים לקרוא את פרשת המן מדי יום לאחר התפילה, ולכן היא מופיעה ברוב הסידורים לאחר תפילת שחרית.
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא.
וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: "עֶרֶב – וִידַעְתֶּם כִּי יְיָ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם."
וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְיָ בְּשָׁמְעוֹ, אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְיָ, וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְיָ לָכֶם: "בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל; וּבַבֹּקֶר, לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ, יְיָ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו, וְנַחְנוּ מָה, לֹא עָלֵינוּ, תְלֻנֹּתֵיכֶם, כִּי עַל יְיָ."
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, "אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְיָ, כִּי שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם."
וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה כְּבוֹד יְיָ נִרְאָה בֶּעָנָן.
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלֻנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; דַּבֵּר אֲלֵהֶם, בֵּין הָעַרְבַּיִם: תֹּאכְלוּ בָשָׂר, וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם.
וַיְהִי בָעֶרֶב, וַתַּעַל הַשְּׂלָו, וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה; וּבַבֹּקֶר, הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל, סָבִיב לַמַּחֲנֶה.
וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר, דַּק מְחֻסְפָּס, דַּק כַּכְּפֹר, עַל הָאָרֶץ.
וַיִּרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, "מָן הוּא; כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא" – וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, "הוּא הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר נָתַן יְיָ לָכֶם לְאָכְלָה."
זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ – אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם, אִישׁ, לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ.
וַיַּעֲשׂוּ כֵּן, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּלְקְטוּ, הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט.
וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר, וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה, וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, "אִישׁ, אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר."
וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל מֹשֶׁה; וַיּוֹתִרוּ, אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה.
וַיִּלְקְטוּ, אֹתוֹ בַּבֹּקֶר; אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָמָס.
וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה – שְׁנֵי הָעֹמֶר, לָאֶחָד; וַיָּבֹאוּ כָּל, נְשִׂיאֵי הָעֵדָה, וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה.
וַיֹּאמֶר, אֲלֵהֶם, "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ – שַׁבָּתוֹן, שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַיְיָ; מָחָר, אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ, אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ, בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כָּל, הָעֹדֵף הַנִּיחוּ, לָכֶם, לְמִשְׁמֶרֶת, עַד הַבֹּקֶר."
וַיַּנִּיחוּ, אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה, לֹא הָיְתָה בּוֹ.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, "אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם, לַיְיָ; הַיּוֹם, לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה."
שֵׁשֶׁת יָמִים, תִּלְקְטֻהוּ; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שַׁבָּת, לֹא יִהְיֶה בּוֹ.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן הָעָם, לִלְקֹט; וְלֹא מָצָאוּ.
וַיֹּאמֶר יְיָ, אֶל מֹשֶׁה, "עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם, לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי."
רְאוּ, כִּי יְיָ נָתַן לָכֶם, הַשַּׁבָּת; עַל כֵּן, הוּא נֹתֵן לָכֶם, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ, אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל יֵצֵא, אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.
וַיִּשְׁבְּתוּ, הָעָם, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.
וַיִּקְרְאוּ, בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֶת שְׁמוֹ מָן, וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן, וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת, בִּדְבָשׁ.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְיָ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם.
כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶל מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת.
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן.
וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא.
